‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות

1.2.2013

מהותה של מנהיגות


ואחרי כל זה ברורה לי מהותה של מנהיגות, ממנהיגות מבית ועד מנהיגות של עם או מדינה. 

ב"אחרי כל זה" אני מתכוונת לרוב הרשימות שכתבתי בשער לאור וגם בברומו של איזון, אבל בעיקר לרשימה האחרונה, שכמו אוספת אליה את כלל התובנות לדימוי אחד – הטבלה המחזורית של הנפש – דימוי למהות, שממנה הכול נגזר: הייעוד שלנו הוא להיות עצמנו; לזהות את היסודות שלנו ולחיות על פיהם. ומי שמבין זאת יכול להבין היטב, כך נדמה לי, גם את תפקידו של מנהיג. 

ב"מנהיג" אני מתכוונת להורים בבית, למורים בבתי הספר, למנהלים במקומות העבודה, למדריכים באשר הם, לראשי ארגונים וקהילות, לאנשי רוח ודת שאליהם קשובים רבים, ובינינו גם לאנשי תקשורת מובילים, וכן, גם לראשי מדינה. כל אלה הם מנהיגים, שאליהם מביטות עיניים רכות או עיניים תוהות או כאלה שכבר עייפו. 
ומה הוא תפקידו של מנהיג באשר הוא?
לאפשר לאדם לגלות את עצמו ולהיות הוא. 

* * * * * * * * * * * * * * * *
בכיתה י"א, כשכולם למדו את ה"חטא ועונשו" של דוסטויבסקי, אנחנו קראנו את "הומו פאבר" של מקס פריש ואת ב"דלתיים סגורות" של סרטר. הייתי בכיתה ריאלית, מעט בנות, הרבה בנים, שכולם כמעט בזים לכל מה שיש בו גוון הומני. עד שהגיעה אלינו המורה טריפון. היא זיהתה את היסודות השונים שבנו, בחרה ללמד אותנו אחרת וקנתה את לבנו. עד היום עדיין לא קראתי את החטא ועונשו, אבל קראתי ספרים רבים אחרים, והמחברת היחידה ששמרתי מהתיכון היא מחברת ספרות. טריפון לא התעקשה ללכת במתווה הרגיל, ובכך הצליחה לקרב אותנו אל עולם הספרים ובעצם להשיג את מטרתה. 

בצבא, כשכולם תמרנו בתוך מסגרות קשוחות, אני קיבלתי חופש כמעט מלא. רגע לפני שסיימתי את קורס קציני חינוך, קרא לי מפקד "שערי אברהם" ואמר לי: "אני רוצה שתישארי כאן. אני מבקש שתבני תפקיד חדש של קצינת הדרכה, שלא קיים. אני נותן לך כמה חודשים – לכי ללמוד את הנושא. את צריכה לדווח לי על התקדמותך, ולהגיע למשמרות שבהן את משובצת, אבל מעבר לכך – את חופשיה ללמוד היכן ואיך שתרצי ולחזור עם תפקיד חדש ומוגדר". אז הלכתי. עליתי לירושלים ללמוד בספרייה בגבעת רם, שהרי אינטרנט עדיין לא היה; ישבתי שעות בבית אריאלה בתל אביב; הצטרפתי לקורס הדרכה ומשוב מאלף באוניברסיטת חיפה, או שמא היה זה הטכניון, אני כבר לא בטוחה. השתתפתי בקורסי הדרכה שונים מטעם הצבא. קראתי, סיכמתי, התנסיתי וחזרתי מומחית בנושא הדרכה ומשוב. מפקד הבסיס זיהה את יכולתי, שחרר אותי להתפתח בדרכי, ונתן לי דוגמה למנהיגות אמתית, שאפשרה לי לתרום ממיטבי לצבא, אך גם סללה את דרכי המקצועית עד היום. 

מאז, ובמקומות עבודה שונים, לא זכיתי למנהיגות של אמת, ולא פלא שבמהרה – כמעט בתחילת דרכי – כבר הפכתי עצמאית, ואפילו בעלת חברה. 

* * * * * * * * * * * * * * * *
זו אמנות. בתוך מסגרת וכללים ברורים לשחרר את האדם לגלות את ייחודיותו, לאפשר לו לפתח את כישוריו שלו ולחיות בהתאם. אבל זו הדרך היחידה לדעתי לחנך ואף להנהיג, החל מהבית ועד מדינה, שהרי בדרך זו כולם מרוויחים – גם האדם המסופק, היוצר, הנרגש, וגם הסביבה, שמקבלת את האדם במיטבו וזוכה ליהנות מכישוריו הייחודיים. 

כיצד עושים זאת בבית? הדוגמאות רבות, אולי אף ברורות. כיצד מנהיגים כך מדינה? יבואו ימים ואולי עוד אכתוב בנושא, אבל לעת עתה אצרף רק את הציטוט הבא:

הגדולים שבמושלים, האנשים אינם מבחינים בקיומם בכלל,
המושלים הפחותים מהם, הם אלה אותם כבדו ושבחו האנשים,
והפחותים מהם – הם אלה מהם פחדו,
ואת הנחותים מהם – לאלה יש לבוז.
כאשר חסרה אמונה במושל, אין מאמינים בממשלו.
כעת, למד מה רבה החשיבות שיש להקדיש למילים.
(לאו טסה, טאו האי צ'ינג) 

* * * * * * * * * * * * * * * *
אתמול, רגע לפני שסגרתי את הרשימה בטון אחר לגמרי, פגשתי סוף סוף מנהיג. במקום לא צפוי – משרדי מיקרוסופוט ברעננה, במפגש עסקי, הבטתי אליו בעיניים פעורות. הוא אומר בלהט "חנוך לנער על פי דרכו", מתכוון לכל מילה, ומחולל – בדרכו – מהפכות. בעוד כמה שנים ישמעו עליו, ואז גם אזכיר את שמו, אבל בינתיים זכיתי לחזות במנהיג ולהאמין שאפשר.
 

  מילים נרדפות   
אל לו לאדם לחפש את השמחה מחוצה לו.
כי השמחה היא חלק ממהותו הפנימית,
וככל שהוא חושף את אותה מהות,
כך ממילא בוקעת וזורחת השמחה בנפשו.
(גיל חורב מדייק כתמיד)
 
נ.ב. יובל, אתה בדרך הנכונה :-)
 
שרית יעקב, בלוג "שער לאור", אתם מוזמנים להגיב בבלוג