1.2.2013

מהותה של מנהיגות


ואחרי כל זה ברורה לי מהותה של מנהיגות, ממנהיגות מבית ועד מנהיגות של עם או מדינה. 

ב"אחרי כל זה" אני מתכוונת לרוב הרשימות שכתבתי בשער לאור וגם בברומו של איזון, אבל בעיקר לרשימה האחרונה, שכמו אוספת אליה את כלל התובנות לדימוי אחד – הטבלה המחזורית של הנפש – דימוי למהות, שממנה הכול נגזר: הייעוד שלנו הוא להיות עצמנו; לזהות את היסודות שלנו ולחיות על פיהם. ומי שמבין זאת יכול להבין היטב, כך נדמה לי, גם את תפקידו של מנהיג. 

ב"מנהיג" אני מתכוונת להורים בבית, למורים בבתי הספר, למנהלים במקומות העבודה, למדריכים באשר הם, לראשי ארגונים וקהילות, לאנשי רוח ודת שאליהם קשובים רבים, ובינינו גם לאנשי תקשורת מובילים, וכן, גם לראשי מדינה. כל אלה הם מנהיגים, שאליהם מביטות עיניים רכות או עיניים תוהות או כאלה שכבר עייפו. 
ומה הוא תפקידו של מנהיג באשר הוא?
לאפשר לאדם לגלות את עצמו ולהיות הוא. 

* * * * * * * * * * * * * * * *
בכיתה י"א, כשכולם למדו את ה"חטא ועונשו" של דוסטויבסקי, אנחנו קראנו את "הומו פאבר" של מקס פריש ואת ב"דלתיים סגורות" של סרטר. הייתי בכיתה ריאלית, מעט בנות, הרבה בנים, שכולם כמעט בזים לכל מה שיש בו גוון הומני. עד שהגיעה אלינו המורה טריפון. היא זיהתה את היסודות השונים שבנו, בחרה ללמד אותנו אחרת וקנתה את לבנו. עד היום עדיין לא קראתי את החטא ועונשו, אבל קראתי ספרים רבים אחרים, והמחברת היחידה ששמרתי מהתיכון היא מחברת ספרות. טריפון לא התעקשה ללכת במתווה הרגיל, ובכך הצליחה לקרב אותנו אל עולם הספרים ובעצם להשיג את מטרתה. 

בצבא, כשכולם תמרנו בתוך מסגרות קשוחות, אני קיבלתי חופש כמעט מלא. רגע לפני שסיימתי את קורס קציני חינוך, קרא לי מפקד "שערי אברהם" ואמר לי: "אני רוצה שתישארי כאן. אני מבקש שתבני תפקיד חדש של קצינת הדרכה, שלא קיים. אני נותן לך כמה חודשים – לכי ללמוד את הנושא. את צריכה לדווח לי על התקדמותך, ולהגיע למשמרות שבהן את משובצת, אבל מעבר לכך – את חופשיה ללמוד היכן ואיך שתרצי ולחזור עם תפקיד חדש ומוגדר". אז הלכתי. עליתי לירושלים ללמוד בספרייה בגבעת רם, שהרי אינטרנט עדיין לא היה; ישבתי שעות בבית אריאלה בתל אביב; הצטרפתי לקורס הדרכה ומשוב מאלף באוניברסיטת חיפה, או שמא היה זה הטכניון, אני כבר לא בטוחה. השתתפתי בקורסי הדרכה שונים מטעם הצבא. קראתי, סיכמתי, התנסיתי וחזרתי מומחית בנושא הדרכה ומשוב. מפקד הבסיס זיהה את יכולתי, שחרר אותי להתפתח בדרכי, ונתן לי דוגמה למנהיגות אמתית, שאפשרה לי לתרום ממיטבי לצבא, אך גם סללה את דרכי המקצועית עד היום. 

מאז, ובמקומות עבודה שונים, לא זכיתי למנהיגות של אמת, ולא פלא שבמהרה – כמעט בתחילת דרכי – כבר הפכתי עצמאית, ואפילו בעלת חברה. 

* * * * * * * * * * * * * * * *
זו אמנות. בתוך מסגרת וכללים ברורים לשחרר את האדם לגלות את ייחודיותו, לאפשר לו לפתח את כישוריו שלו ולחיות בהתאם. אבל זו הדרך היחידה לדעתי לחנך ואף להנהיג, החל מהבית ועד מדינה, שהרי בדרך זו כולם מרוויחים – גם האדם המסופק, היוצר, הנרגש, וגם הסביבה, שמקבלת את האדם במיטבו וזוכה ליהנות מכישוריו הייחודיים. 

כיצד עושים זאת בבית? הדוגמאות רבות, אולי אף ברורות. כיצד מנהיגים כך מדינה? יבואו ימים ואולי עוד אכתוב בנושא, אבל לעת עתה אצרף רק את הציטוט הבא:

הגדולים שבמושלים, האנשים אינם מבחינים בקיומם בכלל,
המושלים הפחותים מהם, הם אלה אותם כבדו ושבחו האנשים,
והפחותים מהם – הם אלה מהם פחדו,
ואת הנחותים מהם – לאלה יש לבוז.
כאשר חסרה אמונה במושל, אין מאמינים בממשלו.
כעת, למד מה רבה החשיבות שיש להקדיש למילים.
(לאו טסה, טאו האי צ'ינג) 

* * * * * * * * * * * * * * * *
אתמול, רגע לפני שסגרתי את הרשימה בטון אחר לגמרי, פגשתי סוף סוף מנהיג. במקום לא צפוי – משרדי מיקרוסופוט ברעננה, במפגש עסקי, הבטתי אליו בעיניים פעורות. הוא אומר בלהט "חנוך לנער על פי דרכו", מתכוון לכל מילה, ומחולל – בדרכו – מהפכות. בעוד כמה שנים ישמעו עליו, ואז גם אזכיר את שמו, אבל בינתיים זכיתי לחזות במנהיג ולהאמין שאפשר.
 

  מילים נרדפות   
אל לו לאדם לחפש את השמחה מחוצה לו.
כי השמחה היא חלק ממהותו הפנימית,
וככל שהוא חושף את אותה מהות,
כך ממילא בוקעת וזורחת השמחה בנפשו.
(גיל חורב מדייק כתמיד)
 
נ.ב. יובל, אתה בדרך הנכונה :-)
 
שרית יעקב, בלוג "שער לאור", אתם מוזמנים להגיב בבלוג

8 תגובות:

  1. אלגרה רון כתבה לי במייל בתגובה לרשימה:
    היי שרית, נכון אני גם בדעה זו שלך, חידדת לי מחשבה שעלתה בי בשבועות האחרונים שאיפה שהוא התבלבלתי, דרך המסר שלך השתקפה בי המחשבה שלי, שהכול בסדר ונכון במי שאני, והאמת שלי.
    תודה, תבורכי, שבת של ברכה ואור.

    השבמחק
  2. גיל חורב3/2/13

    שרית היקרה,

    קראתי בעניין ובהנאה את דברייך הנבונים. במיוחד הרשים אותי סיפורך על מנהיגותו האמיתית של המפקד שלך, ועל דרכך המיוחדת בדרך לבניית תפקיד קצינת הדרכה. זה סיפור מעורר השראה, שגם מלמד הרבה על יכולותייך.

    ועלתה בי מחשבה, שאולי יכלה גם היא להתאים כציטוט לרשימתך זו: אדם שיודע להנהיג את חייו, יודע גם להנהיג אחרים. זה פשוט קורן ממנו, בלי שיתאמץ להפגין זאת.

    הדברים שלך משתקפים היטב במה שמספרת התורה על הימים שלקראת סוף דרכו של משה רבנו. משה אומר לקב"ה: "יִפְקֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, אִישׁ עַל הָעֵדָה". מסביר רש"י, מה הכוונה "אֱלֹקֵי הָרוּחֹת"? אמר משה לקב"ה: "ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו".

    והקב"ה משיב למשה: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ". מסביר רש"י, מה הכוונה "אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"? אמר הקב"ה למשה: "כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".

    ואני חושב שרש"י עונה כאן על שאלה שקיימת אצלי כבר הרבה שנים: מדוע המנהיגים הם במקרים רבים אנשים בודדים? לפעמים נראה שהמנהיגים מנסים להלך כנגד (כלומר עקב בצד אגודל) רוחו של כל אחד, אבל כל אחד מרגיש בסוף שהמנהיגים הלכו נגדו.

    התשובה היא, אני חושב, בדיוק במילה "כנגד" שכלל רש"י בדבריו. שכן אנחנו מכירים את הביטוי "כנגד" מעוד מקום בתורה – "אעשה לו עזר כנגדו", שנאמר לגבי בריאת האישה. הווי אומר – המנהיג צריך להיות גם "כנגדו" וגם "עזר". המנהיג צריך להיות מצד אחד "כנגדו" – הוא לא צריך לוותר לחניך, הוא צריך להוות עבור החניך שיקוף, תמונת מראה, ולעודד את החניך לממש את היכולות הגלומות בו. מצד שני, הוא צריך להיות "עזר" – החניך צריך להרגיש שהמנהיג עושה זאת למענו, בשבילו, מתוך אהבה עמוקה אליו, ולא מתוך אגו מנופח של המנהיג. באופן זה המנהיג לא יישאר לבד בסוף, אלא יהיה מוקף בהערכתם ואהבתם הרבה של חניכיו, שיכירו לו טובה עמוקה כל חייהם, כמו הטובה שאת מכירה כלפי המפקד שלך.

    גיל.

    השבמחק
    תשובות
    1. הי גיל,
      בלי משים - אבל ברור לי מדוע - קלעת ללב לבה של הרשימה הבאה, שתעסוק - בלי נדר - בדיוק באמרה שצירפת: אדם שיודע להנהיג את חייו, יודע גם להנהיג אחרים. כהרגלך, במעט מילים - אתה מדייק כל כך.
      מעניין הסיפור שהבאת מהתורה ומעניין הפירוש, ונהדרת הדרך שבה תיארת את דרכו של מנהיג. אני מסכימה עם כל מילה.
      ואני חושבת גם, שמעט המנהיגים הגדולים שראינו אכן היו מוקפים בחייהם באהבה גדולה.
      תודה.

      מחק
    2. גיל, אהבתי מאד את הסיפור .

      מחק
  3. הי שרית
    חודשים עברו מאז שדיברנו אבל כשאני קוראת את הרושמה החדשה אני מרגישה כאילו לא חלפה דקה.
    מאד התחברתי. ולמען האמת חשבתי בעצמי על השירות הצבאי. אם הייתי קוראת את הרשומה אז אני חושבת שהדברים היו נראים לי הרבה פחות ערטילאיים.
    יש לי סיפור לספר לך בהקשר הזה אבל אכתוב לך בענין מייל. את יודעת שכל מה שקשור במנהיגות הוא ממני והלאה. ובכל זאת רציתי לשתף אותה.
    בכל אופן, כתבת נפלא . מאד אהבתי.
    שלך

    השבמחק
    תשובות
    1. הי קרן,
      באמת לא חלפה דקה ;-)
      תודה. סקרנית למייל שלך. אל תשכחי לכתוב לי?
      שרית.

      מחק
  4. אנונימי18/10/14

    הי שרית,

    אין לי מילים לתאר את המילים שאת מעלה על הדף... כשרון יוצא דופן בעיניי.. איזה מזל שאת חולקת את הכתיבה שלך עם העולם.... ריגשת אותי עד דמעות!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה, חיזוק משמעותי שמגיע בעיתוי נכון כל כך;
      הייתי שמחה מאוד לדעת מי האנונימי/ת...

      מחק